אינני יודע אם שמתם לב כי לאות "ב" תפקיד מרכזי בלשכתנו.

 

ברקאי מתחילה באות "ב". משמעות המילה ברקאי הנה: "כוכב הבוקר", "אור השחר". תמיד חשבתי שכוכבים "נדלקים" בתחילת הלילה והנה יש לנו כוכב הזורח בעלות השחר והמעיד על ההתחדשות.

 

בניה-חופשית מתחילה באות "ב"

 

וגם התורה מתחילה באות "ב", ככתוב "בראשית ברא..."

 

האגדה מספרת שהאות "א" התלוננה אצל הקב"ה למה לא התחילו בה שהרי היא הראשונה שבאותיות. ומספר המדרש כי התחילה התורה באות "ב" בגלל צורתה, שהרי היא סגורה משלושה כיוונים ופתוחה רק בכיוון אחד שהוא כיוון העתיד שהרי הבראשית מתייחס להתחלה. דומני כי גם ברקאי בת ה- 100 רשאית להיות גאה בעברה אבל בה במידה היא מסתכלת קדימה בתקווה ל- 100 שנים נוספות של פריחה והתחדשות עם האחים החדשים שנוספו לה השנה, בניצוחו של נשיאנו המכובד אבינעם רבינוביץ.

 

דרך אגב למי שדאג לגורלה של האות "א" הרי שהיא קבלה כפיצוי לפתוח את עשרת הדברות שנאמר "אנכי..." וכו’

 

 

מאה שנה, בכל ממד של זמן, הנה תקופה ארוכה, ארוכה מאוד, ודומני כי לא נתברכנו בהרבה ארגונים או מאורעות המתמשכים באופן כה עקבי על פני תקופה כה ממושכת. אין זאת כי אם עקרונותינו הנעלים שומרים ומגינים עלינו.

 

עברתי בעיון על הכתובים המתעדים את דברי ימי לשכתנו, והפליאה רבה היא, שהרי התלבטויות העבר דומות מאוד לבעיות ההווה, אם כי: דורות קודמים ניחנו ביותר חלומות ביותר אידיאלים וחזון. עובדה הנובעת אולי מכך שברקע החברתי/תרבותי של תקופות קודמות, "טובת הכלל קדמה לטובת הפרט", לעומת "הפרגמטיזם והחומריות" השולטות כיום בעולמנו.

 

מניתוח אירועי העבר אתה חרד שמא יש לקבוע את יעדי הבנייה החופשית באופן צנוע, על מנת להימנע מאכזבות גדולות ולא להתחיל בתרועה גדולה ולסיים בקול ענות חלושה.

 

אולם כפי שאנו רואים, הדורות החדשים מביאים תמימות משלהם הנותנת להם מקור כוח בלתי-נדלה להשקיע בעבודה ולחדש ימינו כקדם.

 

 

 

 

 

הדור הצעיר מקבל את המסורת של הדור הישן אבל אינו מסוגל לקבל את הרגשותיו וחוויותיו של זה, שכן חייב הוא, בדרכו שלו, לעמוד בניסיון ולטפס ברגליו על ההר, במטרה לכבשו ולקדם את יעדיו/יעדינו, וניסיון הוא דבר שעל האדם לרכוש ולחוש על בשרו, וטוב שכך.

 

מתוך אמונה שעומדת לנו זכותם של אלכסנדר פיאני ואחד עשר חבריו, שייסדו את לשכת ברקאי לפני 100 שנה, אנו ממשיכים את דרכם בתקווה כי דור ההמשך אינו מבייש את דור המייסדים, ויעדנו גדולים ונשגבים המה.

 

וכשאנו צופים לעתיד הרי שהדבר החשוב ביותר הינו האמונה.

 

-         האמונה בצדקת דרכינו.

-         האמונה כי קיימים בעולמנו אנשים טובים המוכנים לתת הרבה ולקבל מעט.

-         האמונה כי מקומם עמנו.

-         האמונה כי מעט אנשים טובים מסוגלים להשפיע בהינתן האות.

-         והאמונה כי כאלה אנו - ב ו נ י ם ח ו פ ש י ם.

 

 

 

זמיר סופר

 

4/4/2006